עשר. סקירה יומית 27.03.18

קונים מגיבים

קונים מגיבים

הרבה פעמים, יש לי שיח עם הבוגרים על השאלה הבאה בשפתי “האם הגרף מתלבש על החדשות או החדשות מתלבשות על הגרף?”. ככל שאנשים ותיקים יותר בשוק ועוקבים אחרי ההתפתחויות הם מוצאים כי החדשות מתלבשות על הגרף (אם כי אין לי דרך לבסס את הדברים מלבד תחושת אימפרית מצטברת).

בכל מקרה אנחנו נתייחס למצב השיפוטי כפי שהגדרנו אותו מזה שבועות ואחזור עליו שוב ושוב, בכדי לא לתת ליום כזה או אחר להוציא אותנו מהריכוז של ההבנה הכוללת, אנחנו מצויים בתוך בר פנימי לחודש פברואר המעיד לרוב על תנועה צדית לפנינו, כפי שמסתמן שהחודש יסתיים.

בתוך הטווח הזה היו ימים של שוק שורי שהעיר חזרה את השורים, היו ימים דוביים שכמובן הקפיץ את הדובים משנתם, אך העיקרון הנותר במצב זה הוא לראות כיצד המחיר מגיב לקצוות הטווח.

(עוד הוספתי שיתכן גם שיתפתח תיקון במחיר ולא רק תנועה צדית בגלל המצאות המחיר במצב של קניות יתר במפות הגדולות).

המצב הוא “עשר”

מי שמקשיב לתכנית האקטואליה השבועית שלי “עושים דווקא לוייקוף” יודע שאני אוהב לעבור על העיתונות הכלכלית בעיקר לקרוא מתוכה מה לא אומרים או מה כתוב בין השורות.

עוד סוג של כתבות שקופצות לי תוך כדי, הם כתבות העוסקות בעוולות לאדם הפשוט או למדינה כמו הכותרת “משרד הרווח הפריט את רוב השירותים החברתיים והתרשל בפיקוח עליהם” מצוטט מאחד מהמנהלים המבריקים והמצטיינים שהגיעו מהעולם העסקי הפרטי לתוך המשרד עם המון ניסיון ורצון טוב אביגדור קפלן.

רק בכדי לסבר את האוזן תקציב של כ-10 מיליארד ₪ כ-80% ממנו יוצא לידיים פרטיים ללא פיקוח. אני מאלה שחושבים שנכון להוציא למיקור חוץ כדי שלמדינה יישאר רק פיקוח, בפועל הכסף עובר החוצה כאמור ללא פיקוח כנראה תוצאות בהתאם (או למעט הזהירות פיקוח חלקי או לוקה).

דבר נוסף שמכווץ אותי בבטון לראות את רווחי הבנקים כפי שעולה מרוב האתרים הכלכליים. 9 מיליארד ש”ח ואיך מצד שני עשרות אלפי עסקים ובתי אב קורסים תחת הנטל (זה גרם לי לחיוך תוך כדי כתיבה בדיוק חברי ניר דובדבני גם מדבר על העניין בפוסט חי שלו מהבוקר).

ולמה אני מזכיר את העניין על-מנת לעצים את העניין וכמה גסות לב וכהות חושים לעומדים מלמעלה ורואים את הנתונים. רווחי הבנקים השנתיים ותקציב הרווחה של מדינת ישראל כמעט זהים, העסקים ובתי אב נחנקים הבנקים פורחים. ודאי אני לא מחפש מצב בו הבנקים נכנסים לסכנה קיומיות מצד אחד, מצד שני אני בעד רגולציה ומדיניות כלכלית שתיצור איזון נכון יותר בדברים. (אני נגד בפער באופן עקרוני בין השכבות העליונות באוכלוסייה לשכבות החלשות).

בכלל הבוקר נזעמתי כשקראתי את הכתבה “חברת המטבחים דקור הובאה לפירוק אף שלא הייתה חדלת פירעון”, הזכירה לי את התקופה בתחילת חיי כבוגר שהפכתי להיות קבלן בניין. שחטו את הבעלים עשו עליו סיבוב של 10 מיליון שקל, שוב המשותף היד הקלה של הבנקים לפעול כנגד הלקוחות מצד אחד והפוטנציאל הרווח הגדול הטמון למשפטנים שיפעלו בדרך שבה פעלו כפי שעולה מהכתבה – שוב אין מי שידאג לעסקים הקטנים והבינונים.

הזעקה שלי היא עולה משתי סיבות הראשונה הייתי שם (אני כ”כ מכיר את זה מהצד הנפגע) ומהסיבה השנייה, היום מרומי ההתבגרות והתפכחות שלי אני מבין שהצמיחה והנאה והנעה הכלכלית תהיה רק אם יהיה טוב ויציב לעסקים הקטנים והבינונים, הם הצרכן הגדול במדינה והם גם המעסיק הגודל במדינה.

י”א ניסן  לפני 748 שנים נפטר הרמב”ן, צוואה רוחנית שכתב לבנו “אגרת הרמב”ן”

  • תנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת, לכל אגם ובכל עת, ובזה תנצל מן הכעס שהיא מדה רעה להחיא בני אדם.
  • וכאשר תנצל מן הכעס, תעלה על לבך מדת הענווה, שהיא מידה טובה מכל מדות טובות
  • וכל אדם יהיה גדול ממך בעיניך. אם חכם או עשיר הוא – עליך לכבדו. ואם רש הוא ואתה עשיר או חכם ממנו חשוב  בלבך כי אתה חיב ממנו, והוא זכאי ממך, שאם הוא חוטא – הוא שוגג ואתה מזיד”

מבין שלפעמים לשמוע משהו מתלונן נשמע כמו בדיחת הקרש של פסח “לבני ישראל לא היה זמן להתפיח את הלחם אבל לעשות במצה מיליון חורים היה זמן?”

ואם להמשיך לסכם את הדברים היום ברוח מליצית, שואלים את האנשים לגבי מצב האושר במדינה והם עונשים בחיוך “עשר”. זה כמו ששאלו את פרועה לאחר שיצאנו ממצרים בהתייחס למכות שעברו עליו, איך היה? גם הוא ענה “עשר”.

יום מבורך מתוק ומזהיר לכם

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

יכול לעניין אותך גם...

צרו קשר

1599-5000-20
zohar@zohartrade.com
לחי 31 בני ברק
© 2019 זהר ליבוביץ׳
Digital Workshop
Powered by: Simply
envelope-omap-markerfacebook-squarephonecross