אני מאוד אוהב, בדרכי, לנתח דברים, להשאיר סימונים שסימנתי על המפות השונות, הם עוזרים לחדד ולהבין מה ראיתי בזמן מסוים אל מול תגובות השוק בפועל לאותן התובנות.
קו קניות היתר החודשי עוזר להבין בכל מפות הזמן כיצד השוק מבצע את התיקון לתוך תעלת הנורמל. עוד ניתן ללמוד מהשארת הקווים כיצד השוק מגיב לקווים כאלה או אחרים.
אתה בטח שואל אותי 'מה, המחיר רואה קווים?', וודאי שהמחיר לא רואה קווים, הקווים רואים מחיר. הקו שסומן הוא קו שמעיד על אירוע או קצב שלאורו ניתן למדוד תהליך, הוא יוצר Framing לתמונה המתהווה, לכן יש חשיבות להבנה עמוקה וסימון נכון של הדברים.
לעתים סימון לא נכון יכול ליצור Reframing לתמונת מציאות ולמסקנות שמגיעים אליהן. מיד לבטח עולה לך השאלה: 'אז איך אני יודע שסימנתי נכון?'. התשובה מורכבת בעיקר מהמרכיבים של הבנה וניסיון, יחד עם מעקב והתבוננות להתפתחויות השונות ביחס לסימונים.
אתמול היה יום מאוד מיוחד בעולם של ניתוח סטטיסטי, הוא קרוי יום מסוג 'נאטורלי' עם התפלגות כפולה. למה זה חשוב? גם כאן זה סוג של מיסגור שההבנה שלו אפשרה את הזדמנות המסחר של אתמול.
עוד לפעמים עולה הדיון 'האם גבולות מגבילים אותנו בחיים?'. ככל שבאתי בימים הבנתי שאין חופש גדול יותר אלא בתוך המסגרות הנכונות – רק צריך לדעת ליצור אותם.
לסיום אני רוצה להוסיף ולחדד לך את עניין הקו והגבול. בכדי שאצליח להמחיש למה אני מכוון וכיצד צריך להתייחס לקו או לגבול בהבנה שלנו את עולם המסחר, תראה איך הדברים של לודוויג ויטגנשטיין מסבירים זאת יפה. הוא כותב כך "כדי להציב גבול למחשבה, עלינו להיות מסוגלים לחשוב משני צדיו של הגבול הזה".
סופו של דבר יכול להיות שהיום יצר קפיץ מקומי?
