חברת דלתא מותגים הייתה בכותרות, זה הזכיר לי איתות הכניסה שקבלתי אתמול במניית חברת התעופה דלתא.
באימון השבועי שוב מצאתי את עצמי מסביר את חשיבות הכנות של רשימות העבודה לימי המסחר או למסחר בכלל.
זהו בדיוק המצב של מוכנות פוגשת הזדמנות.
נכון הנטייה שלי על השוק היא מעט יותר שלילית מאשר חיובית, אבל עדין כל עוד באים קונים ומנסים להניע את השוק צפונה נמתין עם שורטים חדשים.
סכר הקונים עומד כרגע חסם אבל הוא יכול להיפרץ די בקלות, ככל שהמצטרפים האחרונים יתחילו להילחץ שהשוק לא זז או אפילו יורד.
מכאן עליכם להבין שככל שהשוק לא יתחיל לנוע צפונה די מהר, אזי יכולה להתפתח תגובות נגד הפוכה.
מצאתי את עצמי מתרגז הבוקר בפגישה מקצועית שהייתה לי, זה כאילו שם לי מראה מול העיניים
לא על המרגיז דווקא על המתרגז שזה הייתי אני.
נזכרתי בדברים של גרל גוסטב יונג “כל מה שמרגיז אותנו באחרים יוכל להוביל אותנו להבנה של עצמנו”.
מיד צפו לי חולשותיי, עלי לטפל בהם באופן מידי, בכל מקרה רציתי להתחיל לטפל בעניין מיד.
לטפל בהם מיד המשמעות שלו הייתה להתחיל ללמוד מיומנות מסוימת שחסרה לי שדי בולמת אותי ולהתחיל להתאמן עליה.
שוב נתתי ללו”ז הקודם שקבעתי לנהל אותי, במקום לתת מקום לחשוב לתפוס מקום, נתתי ללו”ז ולנח לנהל אותי.
עכשיו חזרתי הביתה מסיבוב הבנקים ועוד מחויבויות שכתבתי לי בלו”ז אני יושב וכותב מתחבט, לסחור היום או להתחיל מיד לטפל באחת מהחולשות שלי.
שניהם חשובים לי באותה מידה, ברור שלסחור עדיף לי ואהוב לי – מנסה רק להבין האם החשיבות מנצחת או הבריחה לאיזור הנוחות היא הגוברת.
כשהיום קצר מכמות הדברים שיש לי לעשות, אז אני נזכר בהבנה שאני כנראה זז לאט מדי, מזכיר ומלקה את עצמי שהסוד הוא במהירות הביצוע והתנועה.
מרגיש לי שאני זז לאט לאחרונה – צלול השכמה לעצמי
יום מבורך,
זהר ליבוביץ
🐘-או-סוף המסחר שלך
