יום שישי, ערב חג, בבוקר היה לי סידור בהרצליה לאחר מכן בתל-אביב, יש משהו מאוד נעים בלהיות בתל אביב בשעות הבוקר שהכל לא עמוס ורבוי, מן מרווח נעים, תחושת ואוירת החג ודאי הוסיפה לתחושה שלי. לרוב כשאני בתל אביב באמצע היום והחיים תחושת “קניות יתר” באנלוגיה לעומס מכבידה עלי.
כך שיש משהו מאוד נעים ונוסטלגי בבוקר זה, קניות אחרונות, אחרי חנות היין, השלמת חוסרים אחרונים, השנה אני שוב זוכה לארח, התרגשות גדולה לזכות בכך, תחושה התודה עולה בכל פעם שאני רואה את כולם סביבי, זה בהחלט גורם לי לדמיין מחדש את יציאת מצרים שלי שעשיתי יחד עם המסעות שעוד לפני.
החגים יש בהם קסם נפלא, הם גם תחומים מסגרות של זמן וגם יוצרות בכל פעם הזדמנות להתחלה חדשה, עת חשבונות נפש והתבוננות – אני מאוד אוהב חגים.
אתמול שוב סחרתי בצורה שגויה, פעלתי על תחילתו של תהליך, תוך כדי שמהר מאוד משתלט התקווה שהתחלה היא אכן התחלה והתהליך ילך והתפתח, ככל שעברו הדקות ראיתי שמצטברים כל הזמנים שהעסקה כנראה תמשיך לפעול נגדי, שי שעמד לידי שאל אותי מדוע אינני יוצא החוצה, למרות שאני מצביע על הסימנים המצטברים כנגדי פוזיציה, הכוונה שלו הייתה האם נכון לחכות עד שנצא בסטופ החוצה, או שנכון לצאת עוד לפני כן בהצטבר סימנים.
עניתי לו שהתשובה הנכונה מצד השוק, ודאי שאם יש סימנים חדשים מצטברים נכון לצאת, הבעיה היא לא מצד השוק, אלה השפעה של השוק עלינו, הסביר: לפעמים יציאה בטרם הנקודה הלוגית המצביעה על שינוי או כשלון תגרום לסוחר לעבור למצב “רודף” דהינו יצאנו מעסקה לפני הזמן בגלל סימנים שהדברים לא מתפתחים והנה פתאום מתחילים סימנים הופכים של התפתחות ואז אנו נכנסים מחדש לעסקה, המרדף הזה הוא מסוכן בעיקר בגלל ההתנהגויות שהוא עשוי לגרור אחריו כך שיש עיתים שאני מעדיף לא לגעת בפוזיציה ולצאת רק בסטופ למרות הסימנים המצטברים עוד טרם שהפוזיציה לא מתפתחות ויש ימים שאני ממש מאוזן ומחובר לשוק ואני אצא עוד טרם הגעה – לא קל המקצוע הזה הרבה התמודדות אישית
אתם שואלים מה עם השוק? אז אתמול קיבלנו דחף מטה ואנו בתנועה יורדת, המגמה עדין מגמה עולה התנועה יורדת וכל היתר עדין שורי, חג בפתח נעבור למוד מנוחה
חג שמח מאושר, שנזכה למסעות נפלאים ולהגעה ליעדים, מזכיר לכם הזאת לצלוח את הדרך הוא חדוות הדרך
זהר
