עד מתי זהר? [סקירה יומית 22.02.17]

כך נראה תהליך בניית הלוגו שלי בתחילתו
תפסיק לתאר לנו מה קרה!

השוק בממשיך צפונה, אני כותב זאת ומרגיש אי נוחות בכתיבה, רוב האנשים מתארים מה קרה בשוק, בשביל לדעת מה קרה אף אחד לא צריך אותי, פשוט פותחים אתרים כלכליים מתבוננים במפות ורואים את שקרה.

ובכל זאת פתחתי זאת השווקים ממשיכים לעלות, אני כותב זאת לא מתוך הצד המתאר את שמתרחש אליה מתוך הפליאה והיופי שאני רואה אל מול עיני.

הפוטנציאל הטמון בשוק ובמגזרים שהזכרנו בסקירות השבועיות אכן מייצרים זאת בעוצמה ובמהירות וברצף מרגש’ היורו ממשיך להיחלש עד שיתפרק (אדיוט אני אחד האנשים הקרובים אלי ביותר מחזיק יורו לאורך זמן ולא דאגתי לוודא שהוא ממיר, הנה עוד דוגמא בין מחשבה למעשה).

אבל אני חוזר וזאת חשיבות הסקירה, השאלה אינה עם השוק עולה וגם לעניות דעתי לא בשאלה אם הוא נמצא במצב של קניות יתר, אני מקווה שרובכם מבינים ורואים זאת.

השאלה היא עד מתי נכון להצטרף למצב מרגע הזיהוי? והתשובה היא חד משמעית, רק בתחילת התהליך ובהבנת האיכות המתפתחת.

אני מבין השאלה שעולה לכם ודאי, כיצד אזהה את תחילת התהליך?, לימוד זיהוי אובייקטיבי של היפוכים הוא בסיס הדבר שיאפשר זאת, במקרה שלנו הייתה תבנית היפוך בשוק, תבנית שמורכבת מסימני קוד שמייצרים הפערים gaps בשוק [תבנית בשם אי של היפוך].

עוד טעות שהזכרתי שסוחרים רבים עושים הוא הניסיון לזהות את הקצה דווקא על מנת לסחור את התיקון או את סיומת התהליך – במשפט קצר כפי שחזרתי וכתבתי – אל תעמדו אל מול שור שועט.

סיכומו של יום השוק שועט קדימה ללא מעצורים, נמצא באזור העליון של הרצף התנועתי ודאי קרוב לתיקון, זהו הזמן של החוסן הנפשי של מי שנמצא בפנים וסוחר את המגמה (וגם זמן חוסן של מי שאינו בפנים).

החוסן הנפשי נמדד ביכולת לספוג את התיקונים (מתרגלים מהר לרווח אך קשה לספוג ולהבין את התיקונים) ובחוסן הנפשי של מי שלא בפנים בכך שלא יצטרף כעת.

סוחרי התנועה מוזמנים להצמיד את הגנות לנמוך של הברים האחרונים ולפחות לממש חלק מיעד הרווח הנוכחי, זכרו אנחנו לא הופכים עסקה מרוויחה לעסקה מפסידה.

אחת הכותרות שקראתי לאחרונה זה שווצאפ תקלקל לסנאפ את ההנפקה, תוציא שירות הודעות נמחק – הידיעה הזאת מעלה בי רגשות מעורבים על צורת החשיבה של השחקנים השונים בשוק העולמי.

ממשיכים ללמוד להתאמן ולממש בעשייה, מחזור לימוד חדש בפתח ההכנות גם כן, רובכם לא מכירים אבל אחד מנגני הפסנתר הגאונים שהיה הוא ארתור רובנשטיין אמר “כשאני לא מתאמן יום אחד אני שם לב, כשאני לא מתאמן יומיים הקהל שם לב”

יום מבורך מזהיר ומתוק

חשוב חשוב להנות מהדרך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

יכול לעניין אותך גם...

צרו קשר

1599-5000-20
zohar@zohartrade.com
לחי 31 בני ברק
© 2019 זהר ליבוביץ׳
Digital Workshop
Powered by: Simply
envelope-omap-markerfacebook-squarephonecross