השוק חלש ודובי, אך תזכור כמקצוענים היכן הדברים התחילו, כעת הם רק נמשכים ומצויים במכירות יתר לא מקום להצטרף, מקום למקסם את הקיים, אחרת תקבלו צליפת שוט מעלה, מבלי יכולת וזמן להגיב.
אז הבוקר, כמו בכל בוקר, קמתי, שתיתי קפה, והבטתי לשוק במבט קר וחסר אשליות. אחרי עשורים במסחר למדתי שדבר אחד בטוח – השוק לא מפתיע, הוא פשוט נאמן לעצמו.
זה אנחנו, הסוחרים, שמתעקשים לשכוח מדי פעם את האופי שלו, כאילו שמישהו חייב לנו משהו.
ואולי כאן טמון הפרדוקס הגדול של עולם המסחר: אנחנו מצפים שהשוק ישנה את פניו בהתאם לרצונות ולתקוות שלנו, אך המציאות היא שהוא פועל בדיוק הפוך. הוא משקף את מה שאנחנו לא רוצים לראות, את הפחדים ואת החולשות שלנו. אנחנו מחפשים בו ודאות, אך הוא מספק לנו רק סימני שאלה. וכך, יום אחרי יום, אנו נידונים לשחק במשחק אינסופי של התמודדות מול האגו של עצמנו.
שוב קיבלנו תזכורת טובה למה שלמדנו אינספור פעמים בעבר: המתיחות המסחרית לא הולכת לשום מקום, היא פשוט משנה את העוצמה. טראמפ החליט להכפיל את המכס על פלדה ואלומיניום מקנדה מ-25% ל-50%. אולי נמאס לו מהשקט, או אולי הוא פשוט מחפש דרך להזכיר לעולם מי הבוס. בתגובה, קנדה, השכנה המנומסת בדרך כלל, החליטה להחזיר מנה באותו המטבע – הטלת מס של 25% על יצוא החשמל שלה לארה"ב. כן, כנראה שהחושך הולך לעלות לנו ביוקר.
ומה עושה השוק? כהרגלו מגיב בעצבנות. הדאו ג'ונס צולל ב-478 נקודות, ה-S&P מנסה לשבור שיאים שליליים, והנאסד"ק, הילד שמנסה תמיד לצאת הכי מוצלח בכיתה, מצליח איכשהו לשמור על הפסדים מתונים יותר של 32 נקודות. אבל כולנו יודעים שמתחת למספרים האלה מסתתר סיפור מורכב יותר.
האזהרות שעושות את ההבדל
אם השוק היה אדם, הייתי אומר שיש לו בעיית שליטה בכעסים. מספיקות כמה אזהרות רווח מחברות כמו דלתא ואמריקן איירליינס כדי לגרור התקף זעם קולקטיבי. שתיהן הורידו תחזיות, והמשקיעים, כמו תמיד, נזכרו פתאום שיש סיכון בשוק. היחידה שהצליחה לבלוט לטובה הייתה סאות'ווסט, אולי רק כדי להזכיר לנו שהכל אפשרי – גם כשהכל נראה אבוד.
גם הקמעונאיות הצטרפו לחגיגת העצבים: דיקס ספורטינג גודס וקוהל'ס סיפקו תוצאות מאכזבות, מה שגרם למשקיעים לתהות אם לא עדיף פשוט לחזור לימים שבהם כסף היה כסף וסחורה הייתה סחורה, בלי הבטחות מנופחות ואכזבות מובנות מראש.
ואם כבר מדברים על אכזבות, מדד הפחד (ה-VIX) כמעט נוגע ב-30 נקודות. זה כאילו השכן השקט ביותר בשכונה התחיל להתקין מצלמות אבטחה מסביב לבית – סימן ברור שמשהו גדול ומשמעותי קורה מאחורי הקלעים.
הכוכבים הזוהרים בחשיכה
אבל תמיד יהיו יוצאים מן הכלל. טסלה החליטה לזרוח בזמן שכולם בוכים, כנראה שאלון מאסק יושב במשרדו ומחייך, נהנה לראות איך השוק מופתע מכך שהחברה שלו דווקא עולה נגד הזרם. גם NVIDIA הצטרפה אליו, מזכירה לנו שלפעמים בתוך הכאוס יש כאלה שיודעים לנצל הזדמנויות, אם כי בסה״כ זה ניצוץ ראשון.
וכל זה קורה רגע לפני שנקבל עוד מנה של נתונים כלכליים חדשים, מדד המחירים לצרכן, נתוני המשכנתאות ועוד אינספור סיבות חדשות להלחיץ את המשקיעים.
אז מה עושים היום? בדיוק מה שעושים בכל יום אחר. זוכרים את מה שלמדנו, נשארים נאמנים לתוכנית, ומבינים שהשוק לא חייב לנו כלום. כמו שאמר פעם אד סיקוטה: "כולם מקבלים את מה שהם רוצים מהשוק – יש כאלה שמחפשים להרוויח, ויש כאלה שרק מחפשים ריגוש."
והיום קיבלנו מזה ומזה, כמו תמיד. רק חשוב לזכור – מי שלא יודע לקבל את המכה מדי פעם, שלא יתפלא אם הוא יישאר בסוף רק עם סימנים כחולים וכמה סיפורים שוק טובים.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
