לפעמים מתפתח דיון או מחלקות בין צדדים, האחד רואה סימן קטן של התחלה של משהו והצד שני מתעלם או לא רואה בסימן שהראשון מציין כמספיק חזק על מנת להתחיל מהלך… דוגמא חייה ניתן למצוא כעת, במפה היומית אנו רואים פער מיצוי שלרוב מסיים מהליכים ובמפות הגדלות הכול עדין שורי וכלום לא השתנה.
אז מה נכון לעשות להתעלם מהסימן הקטן או להמשיך ולפעול לפי המפות הגדולות (אני יודע שקיימים עוד אפשרויות אבל אני רק מנסה לעורר דיון מתוך זווית או נקודה אחרת דווקא)
ואז מתחיל דיון או ויכוח (בוא נאמר שיח סופרים) פה או במקום אחר שבוודאי בסופו של דבר אחד מהם יהיה צודק.
אבל אני רוצה לומר לכם שהנקודה היא בכלל לא מי צודק, הנקודה החשובה היחידה היא מי משלם בעבור צדקתו שאחרת יידום!
לדוגמא במקרה שלנו אדם המתחיל לפתוח עמדות במכר בסימנים הקלושים, לא ייחשב בעיני כטועה באם פתח עמדה ושילם את מחיר הטעות (בכסף), כמובן להיפך אדם הפותח בנקודה זו עמדת קניה חדשה ומשלם את מחיר הטעות לא ייחשב בעיני כטועה מפני ששילם את מחיר הטעות.
אדם לא יהפוך להיות סוחר אם אינו מבין שהיכולת להרוויח כסף נובעת אך ורק מהיכולת להפסיד כסף ולשלם את מחירי הטעויות.
אדם לא יהפוך להיות סוחר במידה ואינו מבין שהדברים היחידים שאנחנו יכולים לשלוט עליהם (שלמעשה הם אחד) הם היכולת להפסיד ומחיר הטעות.
סוחר אינו מתחרה עם אף אחד, אלה עם עצמו וכל עוד הוא מקפיד שתהיה היכולת לשלם את מחיר הטעות, למעשה הבא שלו, יש לו סיכוי להיות אדם מצליח.
מי שבוחר בחיי עשיה בפועל ומשלם עליהם את המחיר מגיע לו לזכות בתוצאה, העניין לא תמיד קשור להבנה או לרמת המסחר של הסוחר (מבחינה אינטליגנטית או הבנת המסחר) לעיתים סוחר מגיע מוטה דעה, אם שילם את המחיר ושמר את ההזדמנות הבאה – אזי מבחינתי העמדה צלחה והוא עדין במסלול הנכון.
לעומת זאת אדם שפתח עמדה מעל היכולת שלו לשלם את מחיר הטעות, גם אם הוא צדק מבחינתי הוא נכשל כי זאת לא שאלה מה יקרה לאדם הפועל מעבר ליכולת תשלום מחירי הטעויות.
כי אין דרך אחרת בחיים להצליח מלבד המשך עשייה ותשלום מחירי הטעויות, אנו בעולם המסחר הוספנו על כך סעיף אחד קטן והוא ודאו שמחיר הטעות מאפשר לכם תמיד את ההזדמנות הבאה ואז התוצאה המצטברת של הצלחה מובטחת!
זוהי אמת מוחלטת גם בחיים האמיתיים !
תודה זוהר על הדרך המוסרית והנכונה שאתה מתווה לסובבים אותך