מתחילים לסכם את השנה, בוחנים מה ראינו, מה לא ראינו ועוד… סיכומים ובחינות של מה שהיה, אין ספק כי זאת הייתה שנה מגמתית. כל מי שראה אחרת או בחר לראות אחרת צריך להיות עסוק מה גרם לו לראות אחרת את הדברים.
מספר קטן של ימים עד סוף שנה וכנראה נראה כך את סיומת השנה, עליכם מכאן להמשיך ולהתנהל לפי ההווה המסתמן לנו – לעבור על השוק במפות הזמן הגדולות ולהכין רשימות עבודה איכותיות לשנה הבאה.
לא פעם אני חוזר ואומר לכם הסוד הגדול במסחר הוא לא זמן המסחר אלה התכוננות למסחר – עשו זאת והשנה הבאה שלכם תראה אחרת – כל הכנה משרשתת את השנה הבאה.
אני לא נכנס כאן לחשבונות נפש כאלה או אחרים, אלה ממש נשאר ברמת האיש המשימתי מסכם את הדברים וממשיך למשימות הבאות העומדות לנגד עיני.
מרגש אותי לראות חלק גדול ממכם צומח ומתקדם בתחום, מרגש לראות כיצד אתם הפכים להיות אנשים חושבים, או בשפתנו סוחרים שיפוטיים, כיצד נבנתה לכם דרך ושיטה עבודה סדורה.
מרגש אותי הדיונים בקבוצות הבוגרים, החלוקה, השיתוף, הענווה והצניעות, היושרה והכנות שלכם, תעצומות הנפש שאתם מגלים בדרך מבלי לוותר – ככה חושבים ומתנהגים אלופים ואתם כאלה.
כל אלה שלא מאמינים בעצמם שאיבדו לרגע את הדרך או האמונה, מזכיר לכם מה חברי לאימוני האגרוף (מוחמד עלי) אמר על עצמו “אם הם יכולים לעשות פניצילין מלחם מעופש, הם בטח יכולים לעשות משהו ממני.” הוא הבין את מקומו הנוכחי אבל ידע וראה גם את חזון התוצאה הסופית.
זה לא חשוב מה היה, אני מזכיר לכם שאנחנו לא סופרים את מספר הפעמים שנפלנו רק את מספר הפעמים שקמנו, קומו, כל מי שצריכה או צריך עזרה להתקדם אפילו צעד קטן ייפנה אלי, נבנה תוכנית עבודה, נשפר עוד נקודה בעשייה שלנו.
אתם יכולים לחיות שני סוגים של חיים, חיים של ביקורת והסבר למה אי אפשר, חיים של הסבירים את מר גורלכם, חיים שמסבירים איזה קלפים ראשונים לא טובים קבלתם או לעלות למגרש ולחיות חיי עשייה ולהבין שהכל תירוצים, חיים של עשייה ולא של צפייה, תזכרו שכל אתם בתנועה אתם חיים ואפשר לשנות ואפשר לשפר ואפשר לבנות – אפשר לנצח את עצמנו.
אחת הדרכים שלי להסביר את ההבדל בין חיי עשייה לחיים צפייה, היא דרך צורה שאני חיי בה, או דרך דברים שאני חווה כמו רכיבה על אופנוע, ברכיבה אתה רואה וחווה דברים אחרים, כפי שהטיב להיכתב בספר זן אומנות אחזקת האופנוע “בנסיעה על אופנוע רואה אתה דברים בצורה שונה לגמרי משניתן לראותם בכל דרך אחרת. כשאתה במכונית, מצוי אתה כל הזמן בתוך תא, ומאחר שאתה מורגל בכך, אינך תופס שמה שרואה אתה מבעד לשמשה אינו אלא עוד ממראותיה של הטלוויזיה. אתה צופה פסיבי, בעוד הכל נע מולך בחדגוניות, כשהוא נתון במסגרת. בנסיעה על אופנוע נעלמת המסגרת. אתה נמצא במגע הדוק עם הכל. אתה ב-ת-ו-ך המתרחש, ולא עוד צופה בו בלבד; ותחושת הנוכחות היא מהממת.”
אתם רוצים להרגיש תחושת נוכחות מהממת – תתחילו לעשות, תתחילו לחיות.
(אני עדין חושב שלבורגיני זה הרכב הכי טוב ומייפל זה הדבר הכי טעים שיש (אבל זה כבר שיח שלי עם עצמי)
שבת שלום מבורכת מתוקה ומזהירה, איזה התרגשות ושמחה מכל מה שלפנינו
