השוק בקניות יתר אינה חדשה ואינו ניתוח עומק של משהו. זאת עובדה קיימת שעולה מהשוק. די בהתבוננות בזוית והרצף בכדי להבין זאת. אנו עוסקים מתחילת השבוע בסימני החולשה שעולים מתוך המהלך הנוכחי סימנים שסומו לאורך הסקירות היומיות והשבועיות האחרונות.
מצטרפים למבחנים הטכניים/שיפוטיים שהזכרנו, מבחנים פונדמנטליים כגון הודעות כלכליות חשובות כגון מלאי נפט ומדדי מחירים ויבוא וכו׳
על כל זה מתווסף העיתוי של פתיחת עונות הדוחות שיש לה השפעה פרטנית על השוק ואות לפתיחה חגיגית לסוחרים התוך יומיים שיודעים להתכונן לנצל את העונה.
הגישה הרווחת בשוק היא ציפייה לתיקון כלשהו. במיוחד לאור רצף הצמיחה בכל ממדי הזמן. שוב בולט הקושי הגדול במסחר בשלב הצמיחה בו מצד אחד יש רצף ועוצמה שמתורגם לקניות יתר לבין הציפייה לתיקון בשוק שיאפשר הטענה או חידוש של פוזיציות חדשות.
זה ודאי מזכיר את הויכוח בין חכם לפיקח, במובן הזה ״ההבדל בין חכם לפיקוח שחכם יודע לצאת מצרות שפיקח לא היה נכס אליהם״ כאמור בשוק צריך להיות ״פיקח״ במובן של להיכנס לדברים בתחילתם ולתת לדברים למקסם את עצמם.
אסביר: אני לאחרונה מרבה לתאר שישנן תכונות שבעולם החיצוני משרתות אותנו אך מזיקות בעולם המסחר (וגם ההיפך). כך לדוגמא בהתאם לפתגם, חכם יודע לצאת מצרה, אך פיקח לא היה נכנס אליה. במציאות של המסחר הפיקח נכנס לתהליך בתחילתו ואז לא נדרש לחוכמתו בכדי להתמודד עם המסובכות של התנהלות בהמשכה שלא תמיד מייצרת נקודות עיגון נוספות.
סוחר הוא אדם שמודע לעצמו ובשל כך לא רואה בעצמו חכם, הוא רואה בעצמו לכל היותר פיקח במקרה הטוב (כסוג של ענווה וצניעות הוא ודאי לא רואה את עצמו טיפש), פיקח=ערני פיקח=מודע.
(לעניין הפיקחות יש עוד עומק, אדם פיקח הוא עירוני (ולא מבושם) ומאוזן הוא מבין את מגבלתו ולכן פועל לזהות תהליכים בתחילתם ולמקסמם).
לא קלה ההתנהלות בעת של בועות, כך שאני ממש סקרן לקראת הרצאת האורח שאני מארח מחר בנושא ״מנפצים את הבועה״.
יום מבורך ומתוק לך – זהר
