בוקר אור חברות וחברים, קמתי מחויך מה שנראה טבעי לרוב. לי נראה נס מתמשך לקום לשמש, אויר צח ,במולדתך עם חופש בחירה ועשיה מתנת שפע גדולה היא, כך אתחיל את הסקירה הבוקר, מתוך הספרים והציטוטים האהובים עלי, כי כידוע את הרוב כבר אמרו וטוב ממני.
"לא נעזוב" היא אמרה. "נישאר כאן משום שיש לנו ילד כאן."
"עדין לא מת לנו אף-אחד", הוא אמר.
"אדם לא שייך למקום מסוים עד שאין לך מת קבור באדמה".
אורסלה השיבה בנחרצות רכה: "אם אני חייבת למות כדי שתשארו כאן אני אמות"
גבריאל גרסיה מתוך הספר מאה שנים של בדידות
או דרך נוספת להביע את האהבה למדינה למולדת אמר משהו (אין לי מושג מי) "למה שאתם קוראים בוץ אני קורא אדמת מולדת רטובה".
אסיים את סיכום היום מתוך קריאה והבנה של דברי זאב ז'בוטינסקי שאמר "אסור לחשוב כי הציונות נודדת על פני הדרכים ומושיטה ידה לבקש מכל עובר אורח נדבות אהדה. אנו קודם כל זוכרים היטב, כי לא אהדתם של אנשים מן הצד היא שתושיענו, אלא פעולתנו העצמאית."
ונסיים בדבר תורה אמר רבי שמעון בר יוחאי "תבל - זו ארץ ישראל שנאמר: "משחקת בתבל ארצו" ולמה נקרא שמה תבל, שהיא מתובלת בכל. שכל הארצות יש בזו מה שאין בזו ויש בו מה שאין בזו. אבל ארץ ישראל אינה חסרה כלום שנאמר: "לא תחסר כל בה".
קורא ומפנים לעצמי את התשובות מהי אהבה, מהי מולדת, מהי הדרך, והיכן השפע ובמי הכל תלוי
כל היתר רשום לכם על הגרפים המצורפים - חג עצמאות שמח
