ההבדל בין חמץ ומצה או מצא - ההבדל בין All In or Fade IN

רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק...?

מיוחד לפסח מאת זהר ליבוביץ׳

"רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק, מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע." אלברט אינשטיין, הוא רק אחד ממשפטי המוטיבציה שחוזרים ומופעים בכל פעם שרוצים להניע לעשייה, משפטים ומסרים באינטרפרטציה סביב שורש העניין שבאים להעביר מסר של "יש לקחת סיכונים" .

המטרה בשורש היא חיובית, הנעה לפעולה, הנעה לעשייה. האם יש בעיה במשפט הזה, מה הבעיה הגדולה עם עשייה? זאת השאלה שהייתי רוצה שתהרהרו בה תוך כדי שאתם קוראים את הדברים שלי. "אז מה אתה רוצה זהר שלא נפעל, שלא ניקח סיכונים?" אתם ודאי יודעים שהתשובה לכך היא שלילית ודאי שאני רוצה שתעשו ודאי שאני רוצה שתפעלו.

השאלה אינה אינה האם אני רוצה שתפעלו או לא, אלה באיזה דרך ושיטה שתבטיח לכם שרידות, הצלחה וצמיחה!

מי שחזר ושמע אותי מספר רב של פעמים יודע שאני מסביר בהרצאות שלי על עולם המניפולציה וכי אחד הדרכים של עולם המניפולציה ליצור מניפולציה היא דרך חלקיות המידע. חלקיות המידע משרתת את המניפולציה ומניעה את מושא המניפולציה לנפילה במלכודת רוב הזמן.

בסיס הרצון של האנשים לקחת סיכונים הוא הרצון להצליח, העולם המניפולציה, הצליח ליצור קשר ישיר בין סיכון להצלחה, כך שזה גורם לרוב האנשים לאחוז בקשר בין סיכוי לסיכון ביחס ישיר. רוב הציבור אוחז בתפיסה "שאם אתה רוצה להצליח בגדול אתה חייב להסתכן בגדול", בכדי לחזק את הדברים חלקם אף יביאו דוגמאות של אנשים שהסתכנו בגדול והרוויחו בגדול.

סיפורי סינדרלה של אנשים שפעלו על סף יאוש כשהם עושים all in על פוזיציה עסקית כלשהי ומשם נוסקים לשמים של הצלחות בחיים היא מן החביבות עלינו. היכולת להזדהות בלראות משהו שהיה כמונו במצב ממש קשה והיה לו את האומץ לעזוב הכל לסכן  הכל ולהגיע לתוצאה מעוררת פליאה וחיוך אצל רבים - סינדרלה זאת לא רק אגדה.

אז נתחיל עם הסכמה ראשונה של הדברים: אכן מי שלא קם ועושה ודאי לא מצליח. אני ודאי רוצה לחזק כל אחת ואחד ממכם לקום ולעשות, לקום ולחיות בעוצמה חיים של עשייה. אין לי בעיה עם ההתחלה של עניין המוטיבציה של לקום ולעשות על מנת להצליח יש לי בעיה עם החלק השני והוא  וההקשר של גודל ההצלחה הנמצאת ביחס ישיר לגודל הסיכון.

הרצון להצליח גורם לעיוורון לסיכון, אנחנו מתחילים לראות ולדמיין רק את מה שיקרה שנצליח, המוח יודע לשחרר חומרים בראש עוד לפני שההצלחה או הפרס בפועל מגיעים, החומרים הללו כל כך נעימים כי רק המחשבה על ההצלחה גורמות לערפול חושים ועיוורון לסיכון וע"י כך היא גורמת למשהו לחזור ולבצע פעולות של לקיחת סיכון גדל והולך.

(האמת המרה) כגדול הסיכון כך גדול הכשלון המצטבר - יש לי פתרון למצב תהיו רגועים ושמחים.

 

אז אם נדבר לרגע על הכישלונות מה ההבדל בינם לבין ההצלחות? אז המאפיין הראשי של רוב הכישלונות? שקט, דממה,  אנחנו לא שומעים ולא יודעי עליהם, רוב הכשלונות הם אנונימים יתומים ומוסתרים, כאבים קטנים ושקטים שמתמוססים לאט לאט מבלי שאף אחד ירגיש, קוברים את יגונם וכישלונם בהדממה צורבת.

השלב הבא הם מתחילים להגיע לתפיסת חיים שבה הם רואים בהצלחה של האחר כשלון של עצמם. דבר שגורם להם להבין גם פיזית וגם מנטלית שהם חייבים לקחת סיכון נוסף גדול על מנת להחזיר את הכשלונות ואפילו להחזיר עטרה ליושנה. ההבנה שוב ושוב שיש קשר ישיר בין גדול הסיכון לגדול התוצאה, הרסנית או גרוע מעך - זה גורם לשנאת האחר ובאי היכולת והרצון לנסות שוב בכדי לא להתעסק בכשילון ובמחיר שלו.

נוסחת ההצלחה המחשבתית והתנהלותית?

נוסחת ההצלחה מתחילה בדיוק כמו נוסחת הכישלון, בעיקרון של לקום ולעשות. לקום ולעשות כמה שיותר, כמה שיותר.  בשני מובנים כמה שיותר פעמים ובכמה שיותר כסף, הקריאה הזאת ודאי גורמת לך לשאול אני לא מבין אז מה רוצה ממני, מה ההבדל בין ההתחלה שבפתיח לבין ההמלצה שלךכאן? 

Fade IN OR All IN?

יש הבדל מהותי והוא לא במעשה, לא בכמות הניסיונות וגם לא בגודל הנסיונות. השינוי הוא אחד: במחיר הטעות או במילים אחרות בגודל הסיכון. אני רוצה לחדד זה רק התחלה של רעיון עמוק מאוד , תוך כדי המשך הדברים אחדד יותר לעומק את הרעיון ואת שיטת המסחר והתנהלות שלי.

חשוב להבין שברוב העולם מלמדים אנשים לקום ולקחת סיכון, לקום להגדיל את הסיכון, אנחנו בזהרטרייד מלמדים ומשרשים יסוד מחשבתי שהוא אחר ושונה בשורש, ארשום לפניך את שתי הגישות הקיימות

  1. כגדול הסיכון כך גדול הסיכון / ככל שנסכן יותר נרוויח יותר - All IN
  2. גישת זהר טרייד - נגדיל את הסיכון עם ההצלחה - Fade IN
תוך כדי כתיבה עלתה לי הברקה שמסכמת את את שאלת ההתנהלות הגדולה מהכל ?All In Or Fade In
הבעיה הגדולה שלנו בעולם העשייה אינה מה קורה כשאתה מצליח הבעיה הגדולה היא מה קורה כשלא.

באיזה שיטה נקט באפט בהשקעה על חברת אפל, על מנת ליצור רווח של מיליארדים?

מגדילים עם ההצלחה

אני אסביר ואלמד על השיטה של Fade In, דרך העסקה הגדולה האחרונה של וורן באפט על חברת אפל. ראשית אני רוצה לנפץ את אשליית הגודל, הרבה אנשים לא מוכנים להשקיע בחברה מסוימת כי נדמה להם שבגדול שלה אין לה כבר לאין גדול.

זוהי טעות בסיסית שנובעת לרוב מגודל התודעה של האוחז במחשבה. אצלנו הגישה היא הפוכה, הגישות אצלנו הן: גישת היש וגישת הכל עוד. חלק מהמשמעות של כל עוד היא היכולת של חברה להתרחב עוד ועוד, כל עוד מתקיימים בה מספר תנאים (גדול החברה אינו אחד מהם).

טעות היא לוותר על חברה בגלל הבנת הגודל שלה. באפט לא נפל במלכודת הגודל, הוא התחיל להשקיע בה עוד מלפני כשנה לערך. אבל! מרגע משהחליט להשקיע בה עולה השאלה גודל ההשקעה, מדוע השקיע רק בגודל אחזקה מסויים כשהיה לו אפשרות להשקיע יותר, עובדה שעשה זאת כעת...?

תוך כדי דברים אני נזכר ומחייך לעצמי בניתוח שלי לעצמי את אינטל ומיקרוסופט בשנים אחרונות, תוך כדי שאני שואל את עצמי לאן הם יכולות לגדול ועד כמה? (חייב לצמצם את הפער את המחשבה שלי לבין המעשה - זהו תהליכי תמידי של יצירת יושרה עצמית).

אני חייב לציין שבאותה עת שהוא פנה להשקעה באפל כשהיא קרוב לגבוה של כלה הזמנים שלא, לא זהיתי בתצורה שלה, נקודת הצטרפות ראויה. בכל זאת לא התווכתי עם ההבנה של איש כמו באפט, רק הייתי עסוק בשאלה "מה הוא רואה שאני לא רואה?" - הנחתי למחשבה ואמרתי שאמשיך לעקוב על ציר הזמן ולו לצורך השיעור שיעלה בעקבות הפעילות שלו.

שיטת הניהול המנצחת בזהרטרייד Fade IN

שימו לב למשהו מדהים - פשוט ומדהים ועם זאת כל כך פשוט ומתבקש. בסוף שנת 2016 וורן באפט מכפיל את ההשקעה שלו באפל עוד לפני פרסום אפילו הדוחות הרבעוניים (מאז עלתה עוד כ-25%, אז הנה ענק כמו באפט ואפל עונה לכם על השאלה כמה אפשר לגדול בחיים)

אבל פה עולה שאלה נוספת חשובה אם ההשקעה מהתחלה הייתה טובה למה באפט מהתחלה לא השקיעה את הסכום המצטבר שיש לו כיום בשיטתה All IN? הרי הכסף עמד לרשותו אז בדיוק כמו היום,. יתרה מכך השקעה כוללת מהתחלה בנקודת הזמן התחלתית הייתה מגדילה עוד יותר את הרווחים שלו ומחזקת את העניין של כ'גודל הסיכון כך גדול הסיכוי'.

מדוע באפט בחר לפעול בשיטה הנהוגה אצלנו בזהרטרייד (שאינה All In), התשובה היא: מחיר הטעות!!, באפט התחיל את העסקה ודאי מתוך הבנה שמדובר בחברה טובה עם עתיד צמחיה לתפיסתו, אך יחד עם זאת הוסיף להתנהל מתוך ניהול סיכונים ושאל את עצמו מה יקרה אם הוא טועה, כך שמחיר הטעות קבע את גובה ההשקעה הראשוני שלו (יעד ראשון בניהול סיכונים שליטה על מחיר הטעות).

שיטת B.D.F.U (צורת המחשבה והתנהלות ב-Zohartrade)

רק לאחר שהבין שהוא חסר סיכון והעסק עובר למהלך התפתחות נוסף,  הכפיל באפט את גדול האחזקות שלו. כך יצא שאנו מוצאים  בהתנהלות שלו את התנאים והשלבים החשובים שע"פ אנחנו פועלים בזהרטרייד:
א. תודעת יש Being (בניגוד לכמה אני או משהו יכול לגדול)
ב. מעבר לעשייה בפועל  Doing, גודל ומספר עסקאות (לא גודל סיכון)
ג. הגדלה עם ההצלחה Fade IN (בניגוד למיצוע נגד ההצלחה)
ד. מיקסום התהליך - Until כל עוד... (בניגוד לקח וברח)

פתחנו בכותרת של חמץ או מצה - אסיים באיחולים של שלא נחמיץ ובעיקר שנזכה למצא ולמצה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

One comment on “ההבדל בין חמץ ומצה או מצא - ההבדל בין All In or Fade IN”

יכול לעניין אותך גם...

צרו קשר

1599-5000-20
zohar@zohartrade.com
לחי 31 בני ברק
Digital Workshop
Powered by: Simply
envelope-omap-markerfacebook-squarephonecross
Share This